"80 וארבע" – מציאות שהיא הרבה יותר מריאליטי

כבר ראיתם את התכנית הזאת? ממליצה לכם לראות, תכנית מרגשת, אמיתית ומיוחדת. אנחנו נכנסים לעולמם של הזקנים, שמשתפים אותנו בתחושת הבדידות שהם חווים, הדכאון והגעגעועים אל רגעים שלא ישובו. הזקנים כל כך מודעים לעצמם ולסביבה, מספרים את הכל בכנות ובצלילות שגורמת לנו, הצופים, להשתאות. מה שהם לא רוצים לספר לנו, אבל אנחנו רואים את זה, זו מגבלת התנועה והקשיים המוטוריים המהותיים שהם בלתי נפרדים מהזקנה. מגבלות שמונעות מהם לדאוג לצרכיהם האישיים, להמשיך לקיים אורח חיים כפי שהיו רגילים לו, למשוך כסף מחשבון הבנק שלהם, לנהל באחריות את הרכוש הפיננסי ונכסי הנדל"ן שלהם.

כשאני רואה את הקושי שהזקנים הללו חווים, אני מבינה יותר ויותר את החשיבות של ייפוי הכח המתמשך. אדם שממנה לעצמו מיופי כח, שהוא סומך עליהם, ומנחה אותם כיצד לפעול בענייניו האישיים, הרכושיים והרפואיים, דואג לענייניו כבר היום ולוקח אחריות על העתיד שלו. מרגע שיפוי כח מתמשך נכנס לתוקף, אותו אדם מוגבל בתנועתו, יכול להיות שקט ובטוח, שמיופה הכח שלו דואג לכל ענייני הרכוש שלו: מנהל את כספיו בבנק, עושה סדר בביטוחים ובחסכונות, פועל באחריות ביחס לנכסי הנדל"ן- הכל כפי שהנחה מראש. תראו את התכנית, תראו את מה שאתם מעדיפים לא לראות, ובואו לדבר איתי, ביחד נמצא את הדרך לדאוג למחר שלכם כבר היום:)

עוד מאמרים באותו נושא

דילוג לתוכן